איליי ברמן / משבר פיוטי |
ברגע זה אבד חלק ממני,
שלא ישוב יותר.
היום אני בונה את עצמי מחדש,
וברגע זה הזריחה דופקת על חלוני,
כמה יפה להתחדש עם הזריחה,
כמה עצוב לדעת שהעתיד אף פעם לא יוכל להשתוות לעבר,
אבל בן אדם מחפש את עצמו שוב ושוב,
ואין לדעת לאן הגיע.
היום אני מרגיש פחות בטוח בעצמי,
ומקווה, מאד מקווה,
שאגיע לאן שארצה,
כמובן שברגע זה פחות מאמין בעצמי,
ואולי אלך לישון עם הזריחה שכואבת,
ואקום לי בזמן שקיעה,
מכאן יש לי רק תקווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|