שחר וינשטיין / דמעה אחת |
אזיל עליך
ולא תהיה שנייה.
דמעה שקטה,
לא סוערת,
לא פורצת
בי.
טיפה קטנה של אור תהיה,
אבן קטנטנה של כאב,
כמו אבנים בכליות-
לי תהיה אבן בעין
מכאב אהבתי לך.
אוי, אהוב,
איזה שטויות נפלטות לי כשאני הוזה אותך.
בכאב העמוק הזה שלי
אין שום דבר יפה
ושום דבר ענוג
ושיר של ממש לא יצא ממנו,
רק לב מעוות
ועקום
וחולה.
למה דווקא את הלב הזה אהבת?
ולמה לא מספיק?
21/11/01
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|