הסתכלת עליי
עם המבט המלוכלך בעיניים
וחייכת את החיוך הספק נבוך
ספק מביך
ספק ספקני שלך.
אמרת לי שגם את חלק
שגם את שם
ודרשת, ממש דרשת
שאכיר בכך
אכיר, באמת
אכיר באמת
שאת רוצה שאאמין בה.
רמזת שאכן, יש המון דברים שאת לא יודעת
וכיחכחת בגרונך כשלא הסכמת.
ובתוך שברי השמש השוקעת
אולי קצת הבנת שלא ידעת.
בהית בי המון
עם העיניים הדומעות שלך
והקפצת את רגלך ברוגז
אולי בגללי
אולי בגללך
אולי בגלל הסיטואציה.
רצית נורא
והרבה ממני, שלא אסתכל עלייך ככה
שאבין אותך, ואלמד אותך
ואז בעצם אמרת
שאת רק רוצה
שאוהב אותך
כמו שאת אותי.
רמזת שאכן, את לא תמיד אוהבת.
וגירדת ביד כשהרגשת שנואה.
ובתוך הדמעות של השמש המסתובבת
הרגשת, אולי קצת, רגועה. |
