[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דווין קורבי
/
המזייפת

הסתכלת עליי
עם המבט המלוכלך בעיניים
וחייכת את החיוך הספק נבוך
ספק מביך
ספק ספקני שלך.

אמרת לי שגם את חלק
שגם את שם
ודרשת, ממש דרשת
שאכיר בכך
אכיר, באמת
אכיר באמת
שאת רוצה שאאמין בה.

רמזת שאכן, יש המון דברים שאת לא יודעת
וכיחכחת בגרונך כשלא הסכמת.
ובתוך שברי השמש השוקעת
אולי קצת הבנת שלא ידעת.

בהית בי המון
עם העיניים הדומעות שלך
והקפצת את רגלך ברוגז
אולי בגללי
אולי בגללך
אולי בגלל הסיטואציה.

רצית נורא
והרבה ממני, שלא אסתכל עלייך ככה
שאבין אותך, ואלמד אותך
ואז בעצם אמרת
שאת רק רוצה
שאוהב אותך
כמו שאת אותי.

רמזת שאכן, את לא תמיד אוהבת.
וגירדת ביד כשהרגשת שנואה.
ובתוך הדמעות של השמש המסתובבת
הרגשת, אולי קצת, רגועה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאני משועמם,
ואין לי מה
לעשות יותר, אני
שם את היד הקטנה
של הסמן באף של
ההוא בלוגו,
ומגחך לעצמי.

נכון שאין יותר
נמוך מזה?


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/1/07 2:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דווין קורבי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה