אושרית אפל / למלכי |
אישה מטיבה ראות
וריח .
המילים
נשפכו מתוך פיך
נאספים בזהירות לכדיי
החמלה שהבאתי עימי
למשמורת
והיית יפה
כעלמה צחורה הכלואה במגדל
הגבוה,שבוייה בראי עצמה
והיית יפה
כילדה אבודה , מתפנקת.
נחבאת בזרועותיי.
בפעם הזו, מלכי, הגעתי
כאביר מטיב צייד
עם כלי זיין גדול
בלשוני , האחת
ובאתי זאבה חושפת
לב ולא שיניים,
ובאתי מלאה
בפרוותיי.
לכבודך.
לרגע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|