ההר שממול,
ילדה,
עוד קצת אמצי.
כפותיך אספי.

בין אצבעות רגליך
רשת דייגים מחוררת
כאדמת טרשים מיובשת.

ההר ממול
עוד קצת.

קליפות כתמי אפרסמון צורבים
רגליך.

עוד קצת.

מלבינות שפתיך
צריבת עקרבים.

ההר ממול.

דבוקים עפעפיך
הוזים אל הר הפריחה.
פצעי ברכיך
גשם ישטוף.

ההר שממול, ילדה,
המבט שמביא רגיעה.

רגליך בסנדלי קפודים.

עוד קצת, ילדה, קצה הגבעה.
אני יודע שאת יכולה.


                                                           
         24.10.05