זה שוב החורף ולבד
בוץ ודמעות מהולים בדם
על שולחן הניתוחים אהבה חולה
אחרי שעות של החייאה ליבה נדם
                 
                   בלעדיה אני חצי בן אדם...

זה שוב הגשם שמנגן לי בלדה
קורא תיגר על ה"אני המחודשת"
מותר לך לבכות הוא צועק והדמעות,
זולגות מלוחות לצד הגשם

                 בחורף אפשר לבכות בלי להרגיש מטופשת...

זה שוב החורף הזה ולבד
עוצמתי יותר מאי פעם
אהבה שגססה ואינה עוד
לקחה איתה גם צבע גם טעם

                 השאירה רוח פרצים ורעם...

זה שוב הגשם שמנגן לי בלדה
ובקולו הרטוב הוא רועם
את לא קורבן גם אם נפצעת הוא אומר לי
וליבך גם אם שבור, הוא עוד פועם...