|
שמתי לב שכשאתה רחוק אתה פתוח
ואז כשנפגשים כאילו השפתיים נדבקות טוב טוב ורק מילים רשמיות
יודעות לפלס דרכן החוצה.
איך ולמה
איך כשבנפרד לשונך משוחררת ויוצרת קסמים ופיתולים במילים
ואילו כך סתם כשעיניך רואות אותי מולך; כבר אינך אומר הרבה?
למה יש מן קו גדול אדום
כמו תמרור בולט שמודיע לי לשמור מרחק
ולא להגיד מה שהייתי כותבת
אם היינו בנפרד.
ואם היינו בנפרד אז עד לאן היינו יכלים להגיע אם בכלל
ואם אתה יודע את הכל אז למה אני עוורת?. |
|
|
סלוגן הוא
אוננות דיגיטלית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.