|
כריתי לה בור
לא עמוק.
כיסיתי בבוץ
אדמה עם דמעות.
כרעתי
נצמדתי
האזנתי
אולי
עוד תנשום
כגרגר שעועית שנבט.
הספדתי לה שיר.
התעופפו אותיות ומילים, כיונים צחורות
בכיכר
המשאירות לשלשת ככתובת על ספסל
מול אגם וברבורים תמימים.
קברתי אהבה
בקופסה פשוטה |
|
|
נהג קו 62 יקר,
מידי יום אני
מפספסת את
אוטובוסך בשעה
4:02, יש סיכוי
שתגיע מעט
באיחור?
אילדה דיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.