לזכרה של תאיר שנרצחה והיא נערה בת 13 בלבד.

      היא רצתה לרקוד במדינה הזאת
       לשחק על במה
       ולא ידעה שהמדינה היא שחקנית
       האנשים בובות בזירה.
       ויש אף מתירים לרקוד  על הדם המותר.

תאיר ז"ל

מדברת אלי מתוך אותיות
לבנות על רקע שחור,
משקף הזמן
בלא גוף ודמות הגוף
אולי מחיוך מקובע
בדף יומי של
עיתון.
המסגרת שחורה בהחלט שחורה
והמילים גדולות תמיד גדולות:
"בית ספר שלם תחת
חקירה"
ואת המלה האחת  בת ארבעה
אותיות
בת י"ג שנות
כמעט הזכירו בין
הפינות
תאיר.

מדברת אותי מתוך
עצמי
במדינה בה נטיפים
הופכים לאבן.
והבמות מקטירות
כבר מכח עצמן.

במערות אפלות
אין לעולם כוך
של מצפון.
ואין מי שתאיר
על דרך
דומה עוד כוכב  
נולד זה עתה  בשמים

תאיר.


                  מעריב יום ו י"ז בכסלו ותשט"ז 8.12.2006