חגי קמרט / ים המוות (מפגש נוסף) |
ים המוות חותר כל העת אל קצו
דממה רחבה ועמוקה מותחת קרן אור לאורכו
ובולעני החולות המלוחים שוחרים לפתח ערבו.
ההרים מזיעים את עצמם עד מוות
שהרי כל הנחלים מתים אל הים
והים שמת זה מכבר בינתיים מעז וחותר אל חופם.
על השמים השטוחים האלו מונח השרב הקר
ובראי המים , מן הסתם, שום גל לא נוצר.
ולחום אין ראש וקצה ועל ים, המוות סגר.
ושורות על הים בעיניך כותבת:
פסים חיוורים של צל הפכפך,
וידיי חופנות מין כהות חמקמקה נחפזת
ומעל פני חתומות, הבל פיך פרח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|