אולי מחר יסחף אותי עוד גל,
אם אתמול הייתי,היום אני בכלל...
אולי שעון שמתקתק,יעצור את הדקות,
אולי ככה לא אהיה בובה עם רגשות.

אולי מחר תסחף אותי הרוח,
די כבר התאמצתי,כעת הזמן לנוח.
אולי הם לא רואים את כל העצב,
כשאצלי עולה הבוקר,אצלם יורד הערב.

פזמון:
והזמן קופא,הגוף רפה,
נדודים של לילה.
עוד סטייה משביל,סתם יום רגיל,
תמיד גם קר לה.

אולי מחר אסחף לשורשים,
אם אתמול שאלתי,היום הם לי עונים.
אולי השמיים יתבהרו,ייפול תחתי כוכב,
אולי נותר רק לחכות,מה יקרה עכשיו.

פזמון:
והזמן קופא,הגוף רפה,
נדודים של לילה.
עוד סטייה משביל,סתם יום רגיל.
תמיד גם קר לה.

אולי היא תתרומם,והסחף יחלוף,
הרוח תתייצב,תפסיק אותה לרדוף.
אולי רק זיכרון ושקט של אחרי,
זה מה שישאר,כשכל זה ייגמר.