גלוש צוררו / זוהי דמעתי |
אז למה עם הזמן פצעי הלב לא נרפאים?
חלקיקים של זמן עוברים ללא הפסק
הראש טיפה שכח אך הלב לא מתנתק
למרות הנסיונות הלב אינו מגליד
איתך רוצה לדבר אך לא נותר מה להגיד
בעיניים יבשות ליבי בוכה אלייך
כ"כ קשה לסבול את האמת בשתיקותייך
ובדמעות של אש, נשרפת הנשמה
נמס הלב מקרח, נשברת הדממה
וזעקה קורעת לב פילחה את שתיקתי
אך איש אותה אינו שמע,כן זוהי דמעתי..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|