|
הסתכלתי בעינייך והחזרת לי מבט
רק שאני ידעתי מה שלא ידעת
שהתקרבתי חייכת חיוך מעוניין
ולא ידעת שתתרסקי בגללי בבוא הזמן
ושדיברתי איתך כמו עם כל האחרות
את רצית אותי בדיוק כמוהם ולא הספקת לראות
שאת כל כך יפה ועוד יותר מיוחדת
ונגעתי בך והיד שלך רועדת
ושנתת לי את המספר שלך והלב שלך פעם
הסתובבתי והלכתי כי ידעתי שלעולם
לא אתקשר ולא אגרום לך בי להתאהב
רק שויתרתי לא ידעתי שגם לי פעם הלב
ואתמול אחרי שנים פגשתי אותך שוב
לא הבנת למה לא צלצלתי זה היה טיפה עצוב
והחלפת מספר וגם אותו לי נתת
והחלפתי גישה הבנתי מה שלא ידעת |
|
|
אני עוד זוכר את
הסיפור הראשון
שקיבלתי מהסבא
שלי.
הייתי בן חמש
וסבא הביא לי
סיפור של במה
חדשה.
אני זוכר את
הטעם. קרמי.
מתוק. פשוט
טוב.
הרגשתי שאני
באמת מישהו
מיוחד.
היום אני בעצמי
סבא, ומה אביא
לנכד הקטן שלי
אם לא סיפור
מבמה חדשה?
אחד שראה יותר
מדי פרסומות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.