לורד, יפתי.
הפאב הוא אותו פאב
זה רק הצל שלי מולי
על הקיר המצולק
שותה את עצמי
הוא חש זיכרונות
מותש מעקרונות.
הפאב הוא אותו פאב
אדוני
כשלצידי ישובה אשתי
מול צל מקנא
כי אני יכול לנשקה
לחבק אותה
בכל לילה
לחזות בגופה הערום
לחוש את חמימותה
ומה נותר לו לצל
מלבד השראה
לעוד שורה בשירה
ירודה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.