הרגע הזה, יחיד ובודד
שוב חומק לו הרחק ונודד
אל תהום העבר, אל נשיית העתיד
עומד לרגע, מעט מתנודד,
והרגע הזה, הבודד, האחד,
היה ונשכח כלאחר יד
ושובל רגעי, ניצוץ אחרון,
הד זעקתו של רגע ראשון,
זה הרגע הזה שהיה ואיננו
שעמד, התנודד, והיינו רק שנינו
אני והרגע לרגע אחד
מביטים זה בזה כל אחד בנפרד,
והרגע הזה הוא הרגע שלי,
הוא נשמט לו, ואולי בגללי?
רגע אחד, התואיל לעצור?
רק לרגע, רק כדי שאזכור.
והרגע הזה גם הוא נדם
חמקמק, מתמוסס, מתפוגג, נעלם.
מנסה להחזיק בך, הנודד...
אך הרגע שלי הוא רגע בודד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.