|
לקרוא עד צאת הנשמה ועד שובה
---
ומי ידע שזהבה תחתום את ספר האגדות השחרחר
בנשיקת ריסים יבשים, ערש ארס לוחשת
לדפים המקנחים שתיקה ליגיעה
ואז זהבה מחליטה אחרת, נחושה מבעבר
אוחזת באוזניה כמטלטלת חוץ גופה על הקרקע החפה
איך אפשר להישמט כה מהר בפיזיקאליות
אסטרונומית קסומה של ילד בעל ידיים עיוורות:
היא סיפרה אגדה ולא ידעה את התשובה
זה בתוך זה חפצים שונים התגלגלו אל ידיה
גופים אחרים בם לא רצתה, את ריסיהם כיבתה
בנרות אגרונומיים ואת איברי מיניהם הפכה לאריסים
מכושפים שצייתו וצבטו כשהשקיטתם |
|
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.