היה כדקירת סכין באצבעות רגליי
למחרת כל נשימה שלך
הייתה כסימן מזויף
שמשהו לא בסדר
תיפוף אצבעותייך
על השולחן החם
ועיניך הטרוטות
הכל התבטל בנגיעתך
הקלה
בצריח ראשך
ועתה תוך התעמתות עם הבלתי נמנע,
אני מנמקת לעצמי
ומונה את כל הרגעים
שיקרו.
אתה מסביר לעצמך
את הסיבות שבגללן הסכמת לדבר שכזה.
ואז אתה מרים את ראשך
הכבד מתוכנו
ומסתכל עליי
ומחייך
ואני כולי, הבנתי אז
שאין כמו פחדנים כדי לעשות את העבודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|