אני לומדת לנגן על הפסנתר כמו תמיד רציתי,
אני יודעת שאני אהיה טובה בזה,
כי אני טובה בהקלדות, אני יודעת בדיוק איפה כל אות נמצאת,
יודעת איך לגעת, איך ללחוץ, איך לנוע בזמן,
אז אני מניחה את ידיי מלטפת,
ברקע נורה, שעוזרת לי להשפיל את עיניי עמוק עמוק בתוך הלבן
שחור.
ויש לי הפרדה, כמו השחור שעוטף את הבמה, בדיוק ככה.
עכשיו אני יודעת לנגן בפסנתר,כמו שתמיד ידעתי, אבל לא בכינור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.