לילי קוביין / שיר קצר לחורף |
העיניים נעצמות כשאת מנסה לשמור על שפיות.
הדרך הביתה ארוכה,
גדושה בשינה טרופה, מגפיים בלויות וחצי חיוך.
צעיף ארוך מגן על צווארך, מנסה להקל עלייך מעט.
ג'קט חמים כפוך מכסה את גופך.
את מגיעה הביתה דרך הגשם.
עוד יום עבר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|