הוא חיכה לה עד הרגע האחרון בו חי. הוא נשם אותה עד לנשמתו
האחרונה.
היא חשבה שיהיה לה זמן, כדי לתקן את הכל. לתקן את הנזק שגרמה
ללבו, את כל הטעויות שעכשיו כבר אף אחד לא יוכל לתקן.
הוא אמר ששונא אותה, עד הרגע האחרון, ובאותו רגע אהב אותה יותר
מכל.
היא פגעה בו בכל פגיעה אפשרית, אבל רגשותיו לא השתנו.
היא פחדה מאהבתו, פחדה מתשוקתו, רגשותיו המלאי עוצמה, העוצמה
שחסרה לה בלב.
הדבר שהניעה אותה היתה התקווה כך שיום אחד יהיה לה מספיק כוח
נפשי בישביל לחזור, לתקן את הטעות.
הטעות שהרגה אותו עוד בעודו חי.
היא פיספסה את הצ'אנס. כל הכוח הנשפי בעולם כבר לא יעזור.
פעם הוא אמר שתמיד, תמיד בחיים יש תקווה.
עד הרגע האחרון של חייו הוא קיווה שתחזור.
התקווה שלו טבעה יחד איתו, יחד עם הדבר היחיד שמניעה אותה.
|