על חומות הגיהנום יושבים אנחנו
רגל פה, רגל שם, מתנודדים
יש שנופלים פנימה,
יש שנופלים החוצה,
יש שמחזיקים
אבל אותי זה מה שמדהים:
יושבים על חומות הגהינום
והחומות חזקות
יושבים על חומות הגהינום
והחומות נשארות
למרות שאפשר ליפול פנימה
אנחנו מתעקשים
לשבת על חומות הגהינום.
מי שנופל פנימה לא יכול לצאת
נגזר לסבול עד שלב מסוים
בו אתה כבר לא מרגיש אדם
ואז אתה הופך לשד
כל אחד מפניך פוחד
בגלל זה כל כך מפתיע שאנו:
יושבים על חומות הגהינום...
מי שנופל החוצה הוא הכי מוזר
לא יוצא להרפתקאה, לא מחפש
מקום טוב יותר
אולי את גן עדן,
אלא קופץ ונאחז, מטפס ומתאמץ
לשבת שוב על חומות הגהינום. |
