אין דרך לעצור את זה.
זה גדל, מתעצם, מקיף
ומכיל את כולי.
צריך להשהות מעט,
לתת מרחב וזמן
אך אין לי יכולת,
אני בנויה אחרת.
העיניים כואבות מן המרחק
והידיים נרעדות מן האין,
הגוף קורא עד חולי
והלב דווי.
קרב אלי...
צא עמי לדרך ארוכה
שסופה אינו ידוע,
שדיי כה שוממים בלעדיך.
כבוש אותי ביגון ובשמחה,
תן לאצבעות שלך להתעייף עליי.
דרך ארוכה לך עמי,
חצה מדבריות ואורניות,
אני אבטיח לך בתומה
נווה וכלנית אדומה.
אדומה במיוחד.
קרב אלי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.