|
לפני שחזרת
מצאתי את עצמי
יותר מדי פעמים
משחקת אותה פמיניסטית
כשבעצם
כל מה שרציתי
זה בחור חזק
שיפתח לי
צנצנות
של ריבת דובדבנים
אתה בטח זוכר
איך התכרבלנו בחושך
בחדר של אחותך
והחיבוק שלא נגמר
עד
הבוקר
אתה תמיד זוכר
איך אני אוהבת
את
הקפה שלי
(מדוד.
שתיים וחמישית סוכר
ארבע חמישיות קפה)
והיד שלך
על הרגל שלי
(אל תדבר.
אתה מדבר עם הידיים
אני מתבלבלת)
אתה ישן
ונוחר
ומחבק
ונוחר
וחולם
(ונוחר בעיקר)
כמה נעים
להירדם
בתוך הצלילים
שלך
לבחור שלי,
יום-שנה שמח. |
|
|
שלום, חבר
אתה גומר
מדי מהר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.