נתת את ליבך לשווא
היא לא תזכור אותך עכשיו
במכמני אהבתה צללת עוור בסופה
בדמיונך היו הבטחותיה הריקות מתמלאות חיים
עוד בטרם נהגו
היא הייתה לך החומר בו עיצבת את דמותך
בדמותה, בדמות אחרת, בצללית אהבתך
אך שוב אותו חיוך מבליח מתוך הריק
ואתה שוקע בשגיונותיך הישנים, ממציא עולם חדש בדמות הישן
אל תדבר על אהבה
כשאתה מרגיש קנאה,
כשאתה מרגיש אימה
אל תדבר על אהבה,
תרגיש אותה
המעגל מתחדש בכל יום
אל תשאר מאחור
עם הפחדים
אל תתחבא מהאור
לא אל תסביר את הצורך
להסתתר, להשמר
תמצא בעצמך את החורים
ותמלא אותם
בעשייה
מעצמך
אל תעיר, אל תעורר אהבה
כשתחפץ היא תבוא
אתה לא תחפץ
ותמצא
אהבה
אל תדבר על אהבה, תרגיש אותה... |
