|
04/11/2006
הכחול החלק השקט הזה נחסם בסופו
הרוגע מהלך כמלאך על פני מי - אש
והאור שאוזל ממורדות ההרים מחוויר בצלו.
כל הדגים שרצו לחיות כאן מחכים אי שם למותם
צפופים במקומם מפאת ריבוי הדורות
מלחי הים יודעים זאת ומתביישים בשתיקה עמוקה.
על צוקי המדבר עננים שיודעים אך לא עושים דבר
לפעמים ממטירים דקות למכאוב ממאגר זמן אכזב.
ואנשים שבמים חווים ורואים בכבדות קץ שנסתר ושתק.
מלונות מאכלסים את עצמם בתוגת ציפורים ענווה
עייפים דמדומים בחלונות מחזרים לפרקים על עצמם
וקו המדבר מסתיר את חוור האור שהיה ויהיה גם מחר.
ושחור שערך נע פזור רך על המים ועינייך כחולות כמו הבזק הברק
ופיך מעדן פריחות אביב וקיץ ולבך רק לבך לבדו את לבי
צבט.
הערה: חוור = חיוורון. הצליל צריך להזכיר הן את נחל חבר והן
את חוור הלשון
את השיר כתבתי בהשראת המבנה והצליל של שירו המקסים של דוד
אבידן ז"ל הרחובות ממריאים
לאט. |
|
|
ארגנטינאי ?
זה לא צריך
להיות
ארגמתימאי?
צפיחית בדבש
מדקדקת בקטמות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.