|
נשימה
רוויה בליחה
של שרידים עגומים
רוטטים
שם בפנים.
נשיקה
צורבת בשפתיי
בעוצמה של כאב נוגה
טועה
שם בפנים.
אהבה
עוגנת בשירי
בפלישה של זאב בודד
חוצב
כאן בפנים. |
|
|
אני לא מבין את
הדולפינים
באילת, מה
מעניין בילדים
עם פיגור שכלי?
או שאולי...?
הבעלים של החוף
כולא אותם
בניגוד לרצונם?
פליפר, חכה אני
כבר מגיע!!!
פיני גרשון, חבר
בגרינפיס, בשיחה
לילית בתחנה
המרכזית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.