כשאלך
אני רוצה
שתמזגי לך כוסית
מהבקבוק שבארון
תביטי על החלון
ותחכי לגשם שיתחיל לרדת
תמזגי לעצמך
כוסית ועוד כוסית
כאילו זה היום הראשון
של שארית החיים שלך
אל תחשבי על הדמעות
על הימים הבודדים
שמחכים לך
אל תכתבי לי מכתבים
שלא אקרא לעולם
כשאלך
אל תשאלי אנשים
מה את אמורה להרגיש
ואל תבקשי מהם
שיספרו לך
איך בסוף החיים מסתדרים
אל תעלי זיכרונות
ממרתפים חשוכים
אל תוציאי אותם
מארונות מאובקים
פשוט, תקחי את הבקבוק
תמזגי לך כוסית
תגידי לחיים
ותלגמי אותה
כאילו מחר,
מתחיל הסיבוב השני
כשתצאי החוצה
תלבשי לבן
כמו שלבשת לכבודי
תבקשי מהמוכר
קופסת סיגריות
ומפה של העיר
תזמיני לעצמך מונית
ותבקרי
בצד השני של העיר
אל תשימי לב למבטים
הם לא יודעים
שאיבדת את האדם היחידי
שביקש ממך לשתות כשהוא הלך
כמו תרועת ניצחון,
תקומי מהעלבון, מן העצבות המבודדת
אל שארית חייך, בלי לפחד מן ההקשר
כשאלך
אל תעקבי אחר, דרכי האחרונה
תחזרי הביתה, תפתחי את החלון
החורף עוד מעט כאן
תמזגי לעצמך כוסית, שברקע
ינגנו רק לכבודך, תרקדי לאט
תחשבי שאת בחלל אחר,
כול זה לא משנה, כול זה לא קרה