שהם יסיימו, לכתוב את האוטופיה שלהם
על קירות הבתים
אנחנו נוכל לעשות אהבה
הם יניפו את הדגלים בחוצות העיר
אל תפחדי, אלו רק ימים ראשונים
של אם כל המהפכות
האוטופיה תיכתב בכרזות ענק
רגע לפני
שהם חוזרים בתשובה
אל העקרונות הישנים
מתוך הזמן החדש
אנחנו שוב נצטרך
להתחבא
אל תתאפרי, אל תשתי יותר מדי
הריקודים ייפסקו לזמן מה
באנו משום מקום
רק כדי לראות
איך השום מקום, מתמלא בריק
הם רוצים אוטופיה
כתובה באותיות של זהב
הם רוצים, שפניהם יאירו
את השדרה
ללמד את הילדים, איך בונים מדינה
אז בואי, בינתיים,
נשכב בשקט, בפינה
בזמן שהם כותבים את ההיסטוריה
ודור חדש לומד
על נאמנות ותשוקה
אנחנו נוכל לראות,
איך השמיים קורסים
מאלוהים חדשים
נדליק את האש, של המדורה
ונראה איך העיר
הופכת לקסם לא הגיוני
זה לא אנחנו, שצעדנו ברחוב
זה לא אנחנו שביקשנו הבטחה
אלו המבטיחים,
ידעו לספר על אוטופיה, ומציאות שמחכה להגשמה
בזמן שהם בזזו את המציאות
והשאירו, את השאריות על הרצפה
ומה, מה לנו נשאר?
בואי נעשה אהבה
לפני שהטפטוף יתחיל
והעיר תיסגר לתנועה
ראינו אך פנים משנות צבעים
ואיך העיניים מחפשות חלומות אחרים
לחלום בלילה
שהימים, שוקעים אל תוך הבטחות נמוגות
בואי נעשה אהבה, לפני שבית הספר
ילמד אותנו, להיות מהפכנים גדולים
של אוטופיה
שכתובה על ניירות, הנרטבים במי הגשם הראשונים