הידברות
28.12.06
וזו התמונה בראשי
ביתה של קשישה נפלאה ונכבדת
בשעת בוקר קרירה, טעימה.
מתעורר בין סדינים להמשיך
החזון לגינת הצומחים המושלמת.
ימים שלמים המוח הטריד
בעיצובים שונים ומשונים
טיוטות דמיוניות השלכתי
קשה שלא להפריד
את העוף שבי הזורם לו אל-על
מהקוף שבי המפיל עצמו מטה
אך ברגע פסעתי מהבית החוצה
כמו משהו חדש בי הופעל.
ארד על ברכיים
אכופף גב
אצמיד אוזן
אקשיב -
מה תספר האישה אדמה
מה מסתירה בבטנה -
אשמע ציווי
אבין משמעו
אחדיר ציפורניים
אשן.
גינתה של קשישה קבורה ונכבדת
שנים לאחר אותו בוקר נעים
אפקח את עיניי לאחר שנת צמחים
ואראה מחזה מרטיט עלים.
כך מכל גופי יוצאים ענפים
יפים, יפים, אפורים וסגולים
על ענף אחד עוף, על ענף אחר קוף
ועל פירותיי זועקים ורבים.
