|
זומנתי מביתי לבית החולים "מראית-עין"
(המקום בו בערך מסתיימת הדרך),
שם גיליתי עד כמה לא נעים
לשהות בחברת רוחות רפאים.
השלט בחדר המיון הצביע אל על;
הרופאים לחשו: "עתידו מעורפל";
בחדר בו שכבתי כתבתי שיר-רע
שידע העולם את מה שארע:
על האחות אתי כתבתי שיר לא פואטי
על רגע הבעת עת החדירה לי חוקן לפי הטבעת;
על המרדים סיפרתי שפרט מעשים-בלי-עדים;
ועל המנתח כתבתי שיר מזמור
איך קרע לי את שלפוחית השתן
ונאלצו אותה לתפור.
כעבור חודשיים - סבלי תם;
זיכרון הסיוטים התערפל ונדם
לבי לא דמם רצוני גם לא תם
להמשיך את חיי כאחד האדם.
זהו תיאור אמתי של אירוע משנת 1971
|
|
|
'מי לכל הרוחות
הם
הקנוטסונים?!'
(תרגום חופשי
לרגע השיא מתוך
הסרט 'ביג
לבווסקי') |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.