|
תמיד בסתיו
כאשר
משילה מעלייך
כל צבעייך
לא אדע
מה לחלום
עלייך.
תמיד בסתיו
כאשר
יד ענפה
מלטפת
סער יופייך
לא אדע
מה לבקש
גשם זלעפות
או לבלוב
פנייך.
תמיד בסתיו
כאשר
נושרים מעלייך
כל קסמייך
לא אדע
את צופן
תפילותייך.
תמיד בסתיו
כאשר
רוח קרה
סוגדת
למרגלותייך
לא אדע
את גון טבעך
עד אשר
אחדור
עמוק, עמוק
אלייך.
Mario 17-09-2006 |
|
|
עכשיו, כשחזרה
אליי המודעות,
גהרתי מעליה,
מעל פיטמותיה
הקטנות שזהרו
בעיניי כניצוצות
אש. הרגשתי
תחושת עוצמה כמו
לא אף פעם.
נשאתי אותה אל
המישור האירוטי
במוחי כמעיין
בוחן עד להיכן
היא תישאר איתי.
גלים של תשוקה
סוחפים כשהיא
עוברת. לפתע
החטא ממלא את
ראשי, אבל אהבתי
כה פשוטה היא,
כה טהורה כך
שלאף מחשבה אין
כאן משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.