מי מכיר אותו?
מי מביט בו ישר לתוכו?
מי לא מנסה להתעלם מהעצבות שבו?
מי לא מנסה לבעוט בהכחדות שלו?

מי בכלל רואה שהוא לא אמיתי?
מי בכלל מבין כמה הוא מסמל את מות נשמתי?
מי בכלל קולט כמה הוא נדיר?
מי בכלל רואה שאין בו כל רוח או כל שיר?

כמו ילד קטן שנחטף ולא חזר
כמו סמל הקודרות
כמו טעם כל כך כל כך מר
הוא נאבד במציאות

מי בכלל רואה שהוא לא אמיתי?
מי בכלל מבין כמה הוא מסמל את מות נשמתי?
מי בכלל קולט כמה הוא נדיר?
מי בכלל רואה שאין בו רוח או כל שיר?

מי בכלל זוכר שהוא איתי?
ומי... מי בכלל מכיר, או מזכיר
מי?
את החיוך שלי.