דב וובר / עיניים רכות |
ובעפר ארץ ישראל
החדשה - התחנה המרכזית
והישנה - אדמה ערבית
בקלשון אעבוד את זהותינו
ואסלול כבישים למסע נפשות.
גם בזעת העייפות מול אילמות
אשק לעלומים, הם אורות דומעים
באויר הערב.
בחשכת הירדן
אתה הקרוב אלי,
במעגל עצמות ועור, מתפשטים
המאבק עז.
ורק להישאר לצידך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|