דב וובר / איפה שאף אחד לא היה |
בערב אני מטייל בשכונת שפירא,
מבר-יוחאי לכיוון הגינה הגדולה,
אחר כך חכמי ישראל
דרך "משכן ברנר וחבריו"
ותחנה אחרונה מסילת ישירים.
בחוץ קריר והרבה צלילים.
ב
כשמחשיך אני מזמן לעצמי מסע,
בירקניות כבר מפנים את ארגזי הקרטון,
בפיצוציות בעלי הכרס נוקטים עמדה
וניקוטין לריאה.
אחר כך בית הקברות הערבי, מתודה
בהשראת רוח הצבי.
ההמון שב בקיבוץ גלויות,
וברחוב של הבוכרים מסיים באמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|