כל כך הרבה אנשים
כולם רצים מתרוצצים
עוברים לידי, כתפנו מתחכחות
אני שותק
אפילו לא מרים את ראשי
מתבייש
כשפונים אלי אני מרים את ראשי
רק מעט
לא לצור את הקשר
אפילו חוט אחד קטן לא לקשור

והם לא יודעים
כהם פונים אלי אני מרים את ראשי
לא מביט בעיניים אף פעם
כדי לא לצור איום.
כשאני הולך ברחוב המשפט היחיד
שעובר לי בראש
"שלא,
שרק לא יגעו בי,
שרק לא יפנו"

מעולם לא יצרתי קשר, עיניי הכחולות פוגעות בהם כמו סכין חותכות
אותם, חותכות בהם. יוצרות איום. קושרות חוטים של רעל, עוצמות
עיניים אחרות.