בלילה הכל צלול.
המחשבות נקיות, האויר מלא.
השקט דחוס.
אינסופי...
הירח קצת עצוב, קצת מופתע.
אבל תמיד שם. מעניק הגנה.
הכוכבים גם הם שומרים.
כל נצנוץ שלהם מעודד.

בלילה אני הכי שלמה.
חיה יותר. מרגישה.
זו הטריטוריה שלי ביממה.
ילדת לילה פראית, משתוללת בדממה.
מוארת מהחשכה.

בלילה עיניי אינן עצומות, הן אל הרקיע.
בונות צורות מצללי העננים.
ואיני מניחה ראשי על הכר,
עד אשר הלילה משחרר אותי מלפיתתו.
מרפה את אחיזתו בנועם,
ומברך אותי-
לילה טוב.