אתה מפייס, יוצר בי אדם אוהב, ממלא את רוחי, מלוא הריאות
באויר של סיפוק, של קירבה ושל צליל.
אין צורך במילים ואתה מבין. יודע לשאול ולהפעיל לחיצה
בדיוק היכן שתפוס, מרפהמרפא את נפשי.
לפעמים אני שוכחת, תוהה אם תפסיק להקשיב.
תפנה אל פצעיך ותפנה את גבך, אליי.
ואתה שם תמיד.
מפזר את צבעיך, שולח קולך, מטביע שקיעה- מפזר את חומה
ליושבים לחוף הווייתך.


(08.11.06)