[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאיה כותבת
/
אוטודידקציה

יש כאלה שהולכו שולל
לא אני.
אני אולי הוטעיתי, ביחוד
על ידי תפיסותיי שלי את הדברים.
יש מי ששואלים - אבל
מי
לימדך
את תפיסותייך אלה שלך?
ואני אומרת אוטודידקציה.
אני אוהבת את המילה הזאת. אוטודידקציה.
יש לה הילה, למילה הזאת, אוטודידקציה.
הייתי בת שבע עשרה. צריך לומר את זה -
אני אישה ואני בקושי ילדה עוד.
אחרים עוד ישבו ללמוד בכיתה, מדביקים לתחתית השולחן המאוס
מסטיק לעוס
באצבעות מזיעות. אם התמזל מזלם, אצבעות אלה
ליטפו ערוות נערה באותו הערב ממש, בריגוש
וחשש שמהם תיוולד לבסוף אהבה.
אני הייתי יושבת על קרטון ניירות,
פסקול הקופה הרושמת קובע את קצב יומי.
בספרים עוד קוראים לזה זבנית.
הייתי מניחה את התיק על ירכיי, ותחתיו דוחפת אצבעות
אל ערוותי שלי.
היה סטודנט אחד סגפן, יפה במשקפיים, שהיה מעורר את עורי
לחיים.
והייתי יושבת שם, בחנות, מלוא שבע עשרה שנותיי
כלפי מטה על הארגז, ומאוננת.
הייתי שותה הרבה מידי קפה אז, ומידי פעם הייתי מתבוננת
סביב, מחפשת איזה מבוגר
שיגיד לי להפסיק עם זה תיכף ומיד.
ולרוב הייתי מוצאת שהם שותקים, ובולעים רוק, ומחכים
שאוביל אותם, טבועים באלכוהול,
אל ערוותי.
יש כאלה שהולכו שולל.
לא אני.
לא אני.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"ברוך שלא
עשני"


ברכת האתאיסט.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/1/07 5:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה כותבת

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה