עברו 4 חודשים, 10 ימים, ובערך שעה מאז שנפגשנו.
זה היה ממש אחרי שההורים שלי עזבו, היתי עצובה קצת. התגעגעתי
אליהם אחרי שבוע שלא התראינו...
נכנסתי לחדר, ואתה ישבת שם, מדבר עם חברה שלי. סתם עוד מישהו,
פגשתי אולי כבר 100 כמוך בשבוע האחרון. ובכל זאת, ככה סתם,
עשיתי סבב שתייה. "מישהו רוצה לשתות?" (נשארה לי עוד קצת קולה
בבקבוק). אתה אמרת לי "כן, תביאי קצת". אני זוכרת את זה כל כך
טוב.
מאז עבר יחסית מעט זמן. הרבה זמן לא דיברנו ברצינות. אחר כך
התחלנו להיקשר אחד לשני. עשינו שטויות ביחד. אפילו הצעת
נישואין. עברו עלינו זמנים של עצב, וזמנים של אושר. הינו
החברים הכי טובים.
אז למה אנחנו כל כך רבים עכשיו? למה יותר קשה לי לדבר איתך
פתאום? למה לא נעים, ורע לפעמים?
למה?