לא אכזבתיני, ילדה שלי
על אף שרעית בשדות הזרים
למרות שחצית גבולות סוטרי עצתי
שלא שעית לתחינות גרונות ניחרים
לא הכעסתיני, ילדה שלי
אף ששיעבדת את חבלי חייך
לחרבות דקיקות נוטפות רעל וארס
שטימאו בצבעי המוות את תווי פנייך
לא הדאגתיני, ילדה שלי
כשעטפת זרועותייך בחוטי התיל
ועינייך היו לכור של שאננות ופחד
עת שמסעות שחוחים הצעידך הליל
אל נא תראי, ילדה שלי
כי כתפי לך משענת וכרית דמעות
כי חם הוא חיקי כמו כמהה לראשך
כי בידי לעמוד איתן מול אלה הזוועות
לא את אשמה, ילדה שלי
תמימה ורכה את כביום היוולדך
אשמים הם ששכבת חסרת אונים
שבני השטן נעצו בחרבות בבשרך
וכעת חבקיני, ילדה שלי
השעיני לחייך על חזי והרגיעיני
לא אכזבתיני, ילדה שלי
אך אנא ממך
בשנית
אל תעזביני |
