הדס גולדגייר / ביוגרפיה מעורפלת |
אבל הנהר הגדול לא מתייבש, לא עכשיו. הוא יזרום לנצח.
העץ שנע ברוח, הענפים עפים פראיים.
אבל השורשים עמוקים באדמה.
האש מרצדת, לשונות כרימון.
אך היא שורפת, והפציעה היא לעד.
השמש שעולה בהיוולד יום ושוקעת במות יום
נשארת כדורית
היא השמש לנצח
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|