1.
אני לא כוס הקולה שלו
אני גם לא המרשמלו
אני ספוגי רק בזוויות מסוימות
אני מטפס על נחשים ויורד מסולמות
אני קורא שירה מחורזת ושקולה
אני נוגס בה ולועס את כל מה שכילה
האופל שעטף אותי באמצע הרחוב
כשאמרת "לא נורא, יהיה טוב"
כי יש לי עיניים כה נעריות
וזוג לחיים כמו קעריות
דגנים בבוקר יום ראשון
יש לי שיער, אוזניים ולשון
של בן טיפש-עשרה מיוסר שמאוהב במילה
שמחרידה את לילותיו, את צלילה
הוא שב ומנגן בראשו המתלהט
סימפוניה של בטהובן (דואט או קוורטט)
מלווה בצלילים של פסנתר וכינור
אהבת נעורים זכה בלה מינור.

2.
כיכר דיזנגוף הולכת ומתעגלת
ואשה זקנה דוחפת את עגלת
הקניות מצפון אל דרום
הולכת ופוחתת יכולתה לנשום
וגם אני באותו לילה כמעט שלא הרגשתי
שלולית חמצן בריאותיי עד שלשתי
את מילות האהבה שכתבתי לך
ונולדה מילה אחת שהיא שלך.
אותה מילה השפריצה לכל עבר
כשאמרת "לא נורא, יהיה בסדר"
כתמים לבנים של אותיות
קישטו את המרפסות התלויות
וגם אני לא חשבתי לחכות
כי את הלילה הזה כבר אי אפשר לנקות.