בכל יוצר יש כמות מסחרית של סתירות פנימיות. היוצר מוערך יותר
כשיש לו יותר חריצים בלב. לאט לאט החריצים מתמלאים כי כותבים
שירים, ועם זאת, גם ההצלחה.
חיפוש מתמיד אחר זהות אמיתית
אני שם, אני קיים, אבל לא מתאים
מעשי הם של אדם שאיבד את דרכו
של אדם שמגשש אחר האור באפילה
כואב לי לחשוב על הדכאונות שלי
מכיוון שהם קטנוניים ושטותיים
וזה מדהים, שהפרטים הקטנים
הם אלו שקובעים
אני רואה את עצמי, אדם מפורק
כמו פאזל ענק, מסובך, מחולק
עקרונות מתחלפים בצרכים
מה קורה לי? פעם הייתי תמים,
מסתבר שפקחתי את עיני לעוד מציאות מדומה,
פקחתי את עיני לגלות ששום דבר לא השתנה
חוסר אחריות מביא
חוסר התחשבות בזולת
אני לא חושב על עצמי, על עתידי
מתי אני אלמד לעמוד על שלי?
החברה מלחיצה אותי לעבור שינויים
כדי שאשתלב, אולי אז אתאים
בכך אני שוב מאבד ומבטל עקרונות
אלוהים אכזר, מביים שחורות
אני רואה את עצמי, אדם מפורק
כמו פאזל ענק, מסובך, מחולק
עקרונות מתחלפים בצרכים
מה קורה לי? פעם הייתי תמים,
מסתבר שפקחתי את עיני לעוד מציאות מדומה,
פקחתי את עיני לגלות ששום דבר לא השתנה
דורך על האישיות שניסתה להתגבש בתוכי
בלי לדעת אפילו שזהו אולי הפיתרון
לעזוב הכל בצד, לא להתיחס לכלום
לא לטרוח לנסות, לא לחשוב קדימה
מנסה להשתחרר ואז להרגיש חופשי
מסתבר זו לא הדרך הצדק מכור
מלאכים משוחדי, אלוהים שפוט של השטן
ואני דואג לעצמי, אנוכי מושתן
מתאזן על החבל הדק ולא נופל
ברגע האחרון, נאחז באויר
הכל אצלי כבר ממזמן מתבסס על מזל
חייו של מתבגר, לא קל
לא קל
|