ורד קמינו / לבד |
המתנופף,
נושא עימו את הריח שלך
והריח כמו מטייל בעולמות מוכרים
משייט לו לאורך קירות ביתי
נוגע לא נוגע בפינות שהיו פעם משכנו.
הישאר! אני קוראת לו,
כאן מקומך!
והוא מדגדג אותי, מחבק אותי, חודר לתוכי, ונעלם.
כמוך,
מותיר אחריו רק זיכרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|