נוי קיטה / מחוזות אבודים |
ממחוזות אבודים אתפתה
להגיע לשכבר עברתי.
לא אבכה, לא ארצח, לא אנאף
הן על כל שאבקש כבר ביקשתי
בעוד אבעט מנבכי נשמתי
לדכא את ההר שגעש בי,
מעמקי מודעות ללא קול, אזעק
ועיניי, חשוכות, תפקחנה.
פצעי הגשום מטפטף לי מילה,
כסאי כשחר מפציע;
בעודך מזמזם שיר ערש דווי
החמלה שביקשת הגיעה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|