|
העיניים של דבי רוברטס
בוהות אלי דרך סרטי מדע בדיוני
והיא אף פעם לא כתבה בגדול.
עיני נמר מעטרות את חדר השירותים
ווליאם בלייק במיטבו שזור על הקירות
מסרב להישטף עם הזמן.
כעת גופה רוחץ בגשם הלילי
חבור למלאך ההגנה שלי
מרדים את שנתי. |
|
|
אני טוען שהמשפט
הזה הוא פרדוקס,
אבל למעשה הוא
לא.
פרדוקס, לא?
זוזו לסטרי,
פילולוג בטלן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.