רינת עדי / התפוצצתי |
האופוריה הזו,
מין רוגע תמידי... או דיכאון
שאבו ממני את כל האוויר
ונשארתי פתאום רק אני
הד חזק וצלול
ברירת מחדל נפשית.
היא כבר הלכה,
ולא הגיעה אחרת.
שום דבר שימלא את הרווח
אין לי מושג מי את בכלל
מתי תבואי או איך תראי
אין לך שם או אישיות
אבל כן, יש לך חיוך
אחד כזה שתמיד נשאר
שמיד מפעיל אצלי מנגנון
כל כך פשוט.
חיוך - התאהבות.
רק תבואי, תבואי כבר
תמלאי אותי שוב בחמצן
תוציאי את כל הערפל מכאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|