יום אחד מישהו ידע
מישהו יבין שאני לא שלמה
מחפשת מוצא
פשרות עד אין סוף
מוצא מהכל
ללכת ולא לשוב
מחפשת את עצמי בין ים של אנשים
שלא זזים
שלא נותנים מרווח נשימה.
אני לפעמים רוצה אהבה
אך רוצה גם סיפור אגדה
ואין מקום לנשום.
יום אחד אני אבין שהחיים לא מסתיימים עם כתובת של במאי
יש עולם אחר של סרטים
ואני חייה את חיי
מחליטה החלטות כמו להמשיך לנשום
ואם אני רוצה ליפול
התסריט לא מכתיב את הכל.
אני רוצה לחפש
ורוצה גם למצוא
מי אמר שיום אחד תהייה לי תשובה?
ואחרי הכל
אני אמצא סתם עזובה.
יום אחד אני אהיה אחרת
שונה
רחוקה מהמחשבות של עכשיו
ואביט בסלחנות בילדה שלא הבינה פרוש האובדן והמלחמה
אני אסתכל ואדע
אין אהבה
אין תשובה אחת שמסדרת את הראש
זה הזמן להבין
שככה לא אוהבים
ואם אני ארצה נחמה
אולי סוף סוף אדע.
הרי זה כל מה שידעתי מעודי
זה הסרט
זה ההסכם
שנחתם ביני ובינכם
על מהות החיים ותוכנם
ואהבה מצאתי בין שורותיי
אך לעיתים גם בזה
אין די.