לפני כ-4 שנים
דלת אכזבה נפתחת נמאס כבר לחיות
נשבר מלנסות כמה אפשר לקוות
חוסר מזל חוסר תשובות
אי הידיעה הורגת
הרוח נושבת הדממה נשברת
המעבר היחיד
גם הוא אבוד לתמיד
אם כל החלקים של פזל הנשמה היו מתאחדים
אולי את החיים הפגומים היה אפשר להשלים
אם אחד החלקים לא היה מתאים
היינו מחפשים וטועים ושוב מחפשים
אחר אותה פיסה שמשאירה את חותמה לנצח
אפשר להתחיל להרגיש מחדש כשמפסיקים להרגיש את אותה הרגשה ישנה
כאובה
אפשר להתאמץ ולמצוא דרך אחרת לנשום
לצעוק את הצער ואת הדמעות לעצום
צריך להספיק לחלום ואז לבלום
ולעצור במקום הרבה יותר אנושי
עולם קטן
כל משרחוק נעשה קרוב
כל משהתחיל נהיה אינסופי
מקום מבודד בתוך אימפריה שלמה
לא קיים, לא קיים
אין מנוס
עולם קטן
אסור להראות שמאבדים שליטה
לא נותנים לפחד להיות בנו תלוי
לפעמים אני לא מבינה את עצמי כשאני עוברת שינוי
תהיה מאוד ארוכה ומבולבלת של משהו די צפוי
די צפוי לקרות
עולם קטן
הנשאר איזשהו מחסה מפני הריקנות
שנאספת בי לעט
עכשיו אנחנו כל כך מעט
זה כמו היעלמות מתמשכת
עולם קטן
עומד לך ונשען
התבוננות מהצד על החיים
לרגע אחד מפענחים את השלב בו אנו נמצאים
מקום מבודד בתוך אימפריה שלמה
לא קיים, לא קיים
אין מנוס
עולם קטן |
